קינואה בפסח , תבניות אפיה


17 Apr
17Apr


לכבוד הרב דב ליאור שליט"א


 


שאלה א':


מה דין קינואה בפסח לאשכנזים הנוהגים איסור בקטניות בפסח?


הסיבות להתיר את הקינואה:


א.      הקינואה אינה קטנית מבחינה בוטנית, היא שייכת למשפחת הסלופיים.


ב.       הקינואה גדלה בדרום אמריקה, ולא הייתה מוכרת לחכמי האשכנזים שגזרו על הקטניות, בגלל שגזירה זו התחילה לפני כ 900 שנה (תקופת בעלי התוספות), לפני גילוי אמריקה.


 


הסיבות לאסור את הקינואה:


א.      הקינואה שימש בעבר ומשמש גם היום לעשיית קמח ומאפים ואפילו נקרא "אם הדגן", בפי אנשי דרום אמריקה בעבר (האינקה).


ב.       גרעיני הקינואה דומים מאד לגריסים (שעורה) או אורז ויש בהם את החשש שיש בקטניות שיתבלבלו ביניהם לבין גרעיני הדגן.


 


 


תשובה:


הקינואה מותרת גם לאשכנזים, הנוהגים איסור קטניות בפסח.


כפי שפסק באגרות משה ( אורח חיים ג סג) להתיר אכילת אגוזי אדמה (בוטנים) בפסח. למרות שבוטנים דומים לקטניות במבנה שלהם , שהם גרעינים בתוך תרמיל ולמרות שגם מבוטנים עושים קמח ומאפים כמו מדגנים, בכל זאת הם אינם נכללים באיסור הקטניות. הסיבה היא כי כאשר גזרו איסור על הקטניות לא אסרו את כל מה שעושים ממנו קמח ומאפים, הרי תפוחי אדמה לא נאסרו, למרות שעושים מהם קמח ומאפים. ולא אסרו את כל מה שדומה לדגנים אלא אסרו מינים מסוימים בגלל הדמיון שלהם לדגן או בגלל שעושים מהם קמח ומאפים. לכן בגזירה זו כלולים רק המינים שהיו בזמן שגזרו החכמים על הקטניות . נציין שתשובה זו כתב הרב משה פיינשטיין לפני שהתגלו פולי הסויה וזרעוני הקינואה, אבל לפי העקרון שקבע גם הם מותרים  מפני שלא היו לפני חכמי אשכנז בזמן הגזירה כי הם התגלו רק לאחר גילוי אמריקה .


 


הערה, בשולי דברי הרב:


מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל היה מכבד, בכל פסח, את אורחיו ותלמידיו בבוטנים. וכאשר היו שנמנעו מלאכול אותם שאל בהומור: "מה זה קטניות?! כך עשה כדי להחדיר לנו, תלמידיו, שבוטנים מותרים בפסח גם לאשכנזים.


 


שאלה ב':


האם ניתן להכשיר תנור אפיה חשמלי אם לא מצליחים לנקות היטב את שאריות החמץ ורואים פרורי חמץ ממש בין הזכוכיות של התנור. או בגלל שיתכן ובמקומות נסתרים בפינות התנור נשאר חמץ שלא נוכה היטב?


 


תשובה:


אם לאחר הניקוי מחממים את התנור בחום הגבוהה ביותר הרי כל שאריות החמץ, גם אלו שלא נוקו , נשרפים והתנור הוכשר לפסח.


הפירורים שנשארו ונראים לעיין בין הזכוכיות בדלת התנור אינם אוסרים את התנור ואין בהם איסור ולא יראה לך חמץ כפי שנפסק להלכה שחמץ שהוא מכוסה ואין אפשרות להגיע אליו ואין אפשרות שהוא יגיע אלינו אינו נאסר. (ע"פ שולחן ערוך אורח חיים תמב ט לגבי חמץ שטח אותו בטיט).


 


שאלה ג':


לפי הכלל "כבולעו כך פולטו" האם צריך ללבן ליבון כבד את תבניות שבהן אופים לחם ומאפים של חמץ גמור.


או שניתן לומר שמכיוון שהתבניות בלעו את החמץ בחום המקסימלי של התנור (כ250 מעלות ) ניתן להכשירם בחום זה ואין צורך בליבון כבד.


נציין שליבון כבד אינו מעשי בתבניות אפיה כי הוא יקלקל את התבנית. וצריך להשתמש בתבניות חדשות לפסח.


 


תשובה:


לכתחילה תבניות אלו שבאו במגע ישיר עם החמץ ואפו בהם חמץ צריך ללבן אותם ליבון כבד , כלומר שיהיו ניצוצות של אש ניתזים מהתבנית. מכיוון שאין אפשרות להכשיר כך את התבניות ניתן בשעת הדחק להכשירם בתוך התנור תוך כדי הכשרתו. וזאת בהסתמך על הדעות הסוברות שבהכשרה של חמץ ניתן להקל ולהכשיר תבניות בהגעלה בגלל שהחמץ, בזמן שמכשירים אותו אינו אסור אלא יהיה אסור רק בכניסת החג. (היתירא בלע). למרות שאין אנו פוסקים כך לכתחילה אבל בשעת הדחק כאשר אין אפשרות אחרת התירו הכשרשרה ע"י הגעלה ובוודאי שליבון קל בתנור מותר כי הוא עדיף על הגעלה (ע"פ שולחן ערוך של בעל התניא תנא יג, כה).


הערה בשולי התשובה:


בימינו שניתן לקנות תבניות חד פעמיות חדשות לפסח בעלות נמוכה מאד אין זה נחשב לשעת הדחק ואין להכשיר תבניות אפיה.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות