מהו בשר חלק (גלאט).


09 Mar
09Mar

 בשר חלק/גלאט


בפרסומים רבים אודות כשרות במסעדות או בתי אוכל, מוצהר בהבלטה כי הבשר


המוגש בהם הוא "חלק", או "חלק בית יוסף" וכדומה. מושג "הבשר החלק" עבר


במהלך השנים מספר תהפוכות וגלגולים עד שהפך בטעות בתודעתם של רבים


כמילה מקבילה לכשרות מהדרין של בדצי"ם למיניהם. להלן נשתדל לעשות סדר


בנושא ולהחזיר את עטרת ה"חלק" ליושנה.


אחד הדברים שצריך לבדוק לאחר שחיטת בהמה, הוא האם יש נקב בריאה – דבר


העושה את הבהמה לטריפה. מדובר בטריפה שלעיתים אין אפשרות לבדוק אותה,


משום שעל הדופן החיצוני של הריאה ישנו קרום או דבוקה שומנית (הנקראת


בהלכה: סִ רכא) וקשה מאוד לדעת האם מתחת לדבוקה או האיבר יש חור. יתר על


כן, יש הקובעים כי תחת כל סרכא מסתתר חור 22 . מנגד, יש אומרים כי ניתן לבדוק


האם קיים נקב מתחת לסרכא באמצעות שפשוף קל ("מעיכה") של המקום המפריד


בין הדבוקות; בדיקה זו הותרה על ידי מקצת מן הראשונים והיתה נהוגה במקומות


מסוימים, אך רבי יוסף קארו אסר את הבדיקה ופסק בתוקף כי בשר שכזה אסור:


"...ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולין להקל, וכל הנוהג כן כאילו


. מאכיל טריפות לישראל" 23


לעומת הבית יוסף, הרמ"א פסק כי "יש מתירין למשמש בסרכות ולמעך בהם,


ואומרים שסרכא אם ימעך אדם בה כל היום לא תנתק, ולכן כל מקום שיתמעך


תולין להקל ואומרים שאינו סרכא אלא ריר בעלמא. ואף על פי שהוא קולא גדולה,


כבר נהגו כל בני מדינות אלו, ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו;


ומכל מקום צריך להיות הבודק ירא א-להים שיודע ליזהר למעך בנחת שלא ינתק


. בכח" 24


מכיוון שמדובר במחלוקת חריגה ולא שגרתית, שבה הבית יוסף משתמש בביטוי


חריף ("כאילו מאכיל טריפות לישראל") על מי שממעך סרכא ואף הרמ"א המתיר


מודה שמדובר ב"קולא גדולה", נהגו בפועל גם רבים מיוצאי אשכנז להחמיר


בעניין זה 25 . מאידך, היו בין יוצאי צפון אפריקה ("ארצות המערב") כאלה שנהגו


בעניין זה לקולא, כדעת הרמ"א דווקא, ככל הנראה על סמך מנהג קדום בארצות


אלו שהיה קיים עוד לפני כתיבת השו"ע 26 . כנגדם, הגר"ע יוסף קובע, כידוע, כי


המנהג המחייב את כל בני עדות המזרח הוא שיטת הבית יוסף, ומכאן שאסור לכל


. בני עדות המזרח לאכול בשר שאינו "חלק" 27


כדרכה של תורה, מלבד מחלוקת זו ישנן מחלוקות נוספות בין הבית יוסף לרמ"א


בדיני טריפות; על כן התקבל המנהג כי בשר שהוא כשר גם לדעת ה"בית יוסף" וגם


לדעת הרמ"א, יוגדר כ"חלק" ("גלאט" ביידיש). במשך השנים החל להיכלל


בהגדרת "בשר חלק" גם בשר שלא התעוררה בו שאלה שהייתה צריכה בירור ועיון


של חכם באופן מיוחד 28 . בפועל, בשר חלק המיובא מחו"ל באישור הרבנות


הראשית לישראל אכן עומד באמות מידה אלו. לעומת זאת, בגופי הכשרות


הפרטיים השונים, אין אחידות בשאלה מה יחשב "חלק", ולכל גוף כשרות


מחויבות משלו לקבוצה הפרטית אליה הוא משתייך.


בנוגע לשימוש במונח "חלק" לגבי עופות – כאמור לעיל, הגדרה זו מלכתחילה


קשורה בשחיטה של בהמות בלבד. לפיכך השימוש בהגדרה זו ביחס לעופות הוא


העדפה מגזרית לחלוטין וקשורה באינטרסים של גופי כשרות פרטיים, שהרי אין


כלל בעיה עם סרכא בריאת העוף (התופעה אינה קיימת שם) וממילא לא קיימת


מחלוקת בנידון זה מחלוקת בין הבית יוסף והרמ"א.


אורח שנוהג לאכול בשר חלק בלבד, ומתארח אצל אדם שאינו יודע האם הבשר


שברשותו הוא חלק, רשאי האורח לאכול מהבשר ומהתבשילים האחרים, שכן יש


כאן ספק כפול (ספק ספיקא): ראשית ייתכן שהבשר הזה הוא חלק, ואפילו אם אינו


חלק, ישנו ספק האם ההלכה בעניין זה היא כבית יוסף או כרמ"א – ובספק ספיקא


נוקטים להקל גם באיסורי תורה, ובפרט במקום שיש חשש לפגיעה במארח. 29


 


22 . חולין מ"ו ע"ב, רש"י ד"ה לית להו בדיקה.


23 . בית יוסף יורה דעה סימן ל"ט.


24 . בית יוסף יורה דעה סימן ל"ט סעיף י"ג.


25 . חוט המשולש סימן כ', השל"ה שער האותיות ד"נ ע"ד, תשובה מאהבה חלק ג' סימן ש"כ בשם


בעל נודע ביהודה.


. 26 . תורות אמת, קיצור מנהגי בדיקות הריאה, דברי שלום ואמת חלק ב' עמ' 158


27 . יביע אומר חלק ה' יורה דעה סימן ג', יחווה דעת חלק ג' סימן נ"ו.


28 . עיין ברמ"א יורה דעה סימן קט"ז סעיף ז' ושו"ת ציץ אליעזר חי"ב סימן נ"ג.


29 . יביע אומר חלק ה' יורה דעה סימן ג

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות