ב"ה
שאלה:
בקבוק תינוק, העשוי מסיליקון, שהשתמשנו בו למוצרי חלב (מטרנה ודומיהם) .
א. האם ניתן להכשיר אותו כדי להפכו לפרווה או לבשרי?
ב. אם כן כיצד מכשירים אותו?
תשובה:
שאלתך מתחלקת לשלש שאלות .
א. האם מותר להכשיר כלי מחלבי או בשרי לפרווה?
ב. האם מותר להכשיר כלי מחלב לבשר או להיפך?
ג. כיצד מכשירים כלי מסיליקון?
א. הכשרת כלי מחלבי לפרווה:
כדי להעביר כלי בשרי להיות כלי פרווה אין צורך בהכשרה. אם מפסיקים להשתמש בכלי 24 שעות הכלי כבר פרווה, כלומר מותר לבשל בו מאכלי פרווה ואין צורך להמתין 6 שעות אחרי אכילת המאכלים. ואם השתמשו בכלי זה לבשל מאכלי פרווה, פעם אחת, הרי הכלי הוכשר ע"י כך ויהיה מותר לבשל בו לכתחילה מאכלי פרווה ולערבבם בכלי חלבי עם חלב, לכל הדעות.
ב. הכשרת כלי מחלבי לבשרי:
הכלל ההלכתי הוא : "כבולעו כך פולטו". לפי זה כלי שהשתמשו בו למאכלים חמים אבל לא בשלו בו, כדוגמת בקבוק של תינוק, החלב החם שהיה בבקבוק הוא מעירוי מכלי ראשון (שהיה על האש) הכשרו הוא ע"י ששופכים לתוכו מים רותחים מכל ראשון (שהיה על האש) וזאת לאחר ניקוי יסודי של הבקבוק והפטמה והמתנה של 24 שעות ללא שימוש.
אמנם כך נוהגים הספרדים להכשיר מבשר לחלב ולהיפך.
אלא שהאשכנזים נהגו שלא להכשיר כלים מבשר לחלב או להיפך מחשש שמא לכתחילה יהיו לאדם כלים מעטים גם לשימוש בשרי וגם לשימוש חלבי כאשר הוא מכשיר את הכלים בין הבשר לחלב ולהיפך. במצב כזה קל מאד להתבלבל ועלולים בטעות להשתמש בכלים בזמן שהם בשריים למאכלי חלב או להיפך, מבלי להכשירם. (מגן אברהם תקט יא)
לאשכנזים מותר להכשיר כלי מבשר לחלב או להיפך רק במקרים שאין חשש שיתבלבלו וישתמשו בכלי בשרי לחלב או להיפך מבלי להכשירם. וזאת בתנאים הבאים:
1. בשעת הדחק אם אין לו כלי אחר. (אשל אברהם תנב יג) אינני בטוח שבקבוק לתינוק ומחירו בשוק
הישראלי יכול להיחשב כשעת הדחק.
2. כאשר עושים הגעלת כלים לקראת פסח, ניתן להעביר את הכלי לאחר הכשרתו לבשר או לחלב.
(משנה ברורה תנא יט בשם החתם סופר)
3. אם חלפה שנה שלא השתמשו כלל בכלי. (מהרש"ם ב רמא)
4. אם ישתמשו בכלי לזמן מה ככלי פרווה, אח"כ אפשר להכשיר מפרווה למה שרוצים. (מהרש"ם ב
רמא)
5. אם הכלי נטרף וצריך להכשירו, מצווה להכשיר את הכלי במהירות האפשרית, כדי שלא לאחסן בבית
כלי טרף, מחשש שישתמשו בו בטעות. לאחר הכשרו הכלי יכול להיות מחדש בשרי או חלבי.
וכן מותר לכתחילה להטריף את הכלי, הבשרי או החלבי, כדי שיהיה מותר להכשירו ולהפוך אותו
מבשר לחלב או להיפך. (משנה ברורה תקט כה)
ג. הכשרת כלי מסיליקון:
כלי מסיליקון, כמו כלי מפלסטיק שעמיד בחום, מותר להכשיר ע"י מים רותחים.
אמנם לגבי כלי פלסטיק היו פוסקים שאסרו להכשירם כלל, בגלל שחששו שהבעלים לא יכשירו את
הכלי במים רותחים כראוי מחשש שהכלי יתקלקל ברותחים.
אבל בכלי פלסטיק וסיליקון שרגילים להשתמש בהם בחמים (במיקרוגל, בתנור או בחמים כמו בקבוק
לתינוק) אין חשש שהבעלים יתרשלו בהכשרתם ומותר להכשירם לפי הכלל: "כבולעו כך פולטו".
(מנחת יצחק ג סז, חלקת יעקב ב קסג, אגרות משה ב צב).
לגבי הכשרה לפסח של כלי פלסטיק וסיליקון יש מי שאסר להכשירם (אגרות משה ב צב) .
