ביעור מעשרות


ביעור מעשרות

 

ביעור מעשרות בזמן שבית המקדש היה קיים

בשנת שמיטה, אנו מחויבים במצות ביעור המעשרות. אסור להשאיר בבית את התרומות והמעשרות. פעמיים בשבע שנים, בשנה הרביעית, ובשנת השמיטה, וצריך למסור אותם לבעליהם: לכהן, ללוי ולעני. זמן הביעור הוא בערב פסח, ולא יאוחר מערב שביעי של פסח.

בזמן שבית המקדש היה קיים והתרומות והמעשרות נתנו לכוהנים והלויים מי שהיו לו פירות וירקות, מגידולי ארץ-ישראל, מהשנים הקודמות הייתה עליו חובה לבצע את הנתינה לבעליהם.

מצווה מן המובחר לתת את כל המתנות לבעליהם מיד אחרי ההפרשה. אם השהה את המתנות אצלו, כאשר הגיע זמן הביעור חייב לבערם מן הבית ולעשות להם כדין תורה: לתת את מה שחייב לתת, ולפדות או לאכול את מה שחייב לפדותולאכול. מה שלא יספיק לפדות ולאכול - חייב לשרוף. זמן הביעור הוא פסח של שנה רביעית לשמיטה (למעשרות של השנים: א,ב, ג), ובפסח של שנה שביעית (למעשרות השנים: ד,ה,ו)

ביעור מעשרות בזמן הזה
בזמן הזה, שהפירות טמאים, הפרשת תרומות ומעשרות ע"י החקלאים ניתנת לבהמה של כהן וללויים. חובה זו מתבצעת ע"י החקלאים, באמצעות הרבנויות המקומיות . והצרכן הישראלי הקונה פירות וירקות במקומות שמפוקחים ע"י הרבנות (כך צריך לעשות לכתחילה גם בגלל בעיות של ערלה) לא נתקלים במצוות אלו בכלל. רק אנשים שיש להם עצי פרי בגינתם, או שקונים פירות וירקות במקומות שאינם מפוקחים צריכים להפריש תרו"מ. את התרו"מ מפרישים לפני שאוכלים את הפרי ובדרך כלל נותנים לבהמת כהן או ללוי ולעני את ההפרשות, מיד. כאשר מדובר בכמויות קטנות (אצל הצרכן הפרטי בביתו) עוטפים את התרומות בשקית אטומה וזורקים לאשפה. את המעשר השני (בשנים א,ב,ד,ה, לשמיטה) מחללים על מטבע אותה ניתן לשמור עד זמן ביעור המעשרות. כשמגיע זמן הביעור אם לא נתנו את התרו"מ צריכים לתת אותם לבהמת כהן וללוי, מחללים את המטבע הקדוש בקדושת מעשר שני בפרוטה ומשמידים את הפרוטה, נותנים את סכום המעשר עני (מהשנים ג,ו לשמיטה) לעני, כדי שלא להשהות בבית את המעשרות. אם לא ביער בזמנו, חייב לבער אחר כך, ועובר עליו כל יום שאינו מבערו.

וידוי מעשרות

בזמן בית המקדש, הייתה גם מצוות וידוי המעשרות, ביום טוב אחרון של פסח. לדעת רוב הפוסקים אין חובת וידוי המעשרות נוהגת אלא בזמן שבית המקדש קיים. יש נוהגים  לומר  הווידוי,  זכר למצוות הוידוי שהייתה קיימת בזמן בית המקדש, בתפילת מנחה של שביעי של פסח, מתוך ספר דברים פרק כו פסוקים יג – טו. בזכות המצוות שאנו מקיימים זכר למקדש, נזכה לסיום תהליך הגאולה ולבניין המקדש, במהרה בימינו.

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות