איסור קטניות בימינו



ב"ה.

שאלה .

שני טעמים נכתבו לאיסור הקטניות , ושניהם אינם רלוונטיים,(לדעתי)  בימינו:

 1. הטעם האחד לאיסור קטניות הוא: כי עושים מהם דייסות ומאפים הדומים לקמח חיטה ועלולים להתבלבל ביניהם להתיר גם חיטה . טעם זה אינו רלוונטי היום.  כי אם חשש זה אכן נכון, עלינו לאסור על אשכנזים את כל "עוגות הבית" למיניהן המשווקות היום ככשרות לפסח ללא חשש.  הן נראות כמו העוגות הרגילות והטעם די דומה. אלא שכנראה הציבור אינטליגנטי, ויודע להבחין בין עוגה לעוגה. ואם כך ידע גם להבחין בין מאפים מקטניות  למאפים מחיטה.

2. הסיבה השנייה למנהג איסור הקטניות היא שלא פעם קורה שבין גרגירי הקטניות יתערבבו גם גרעיני חיטה.  ואנו עלולים  לבשל בשוגג חיטה שתהיה חמץ גמור. היום, בפס הייצור של הכנת חבילות קטניות, המוצר עובר מיון קפדני וחשש זה אינו קיים. אם הרבנים הספרדים מאשרים שאין חשש לגרגירי חיטה, אז אין גרגרי חיטה בחבילות! גם האשכנזים יכולים לסמוך עליהם.  

3. היום נושא זה מאד  כאוב ופוגע במשפחות "מעורבות" רבות, שאינן יכולות לאכול האחת אצל רעותה.

תשובה

1. הבעיה שהעלית שיש דמיון רב בין המאפים הכשרים לפסח ובין החמץ אכן בעיה קשה היא ובפרט שגם האריזות דומות. בכל שנה אני נתקל במקרה אחד לפחות  שבו אנשים גילו שאכלו חמץ בפסח בגלל תופעה זו. כנראה שהחשש שבגללו גזרו בעבר את איסור הקטניות רלוונטי היום מאד בנושא מאפים, אבקות מרק ומוצרים נוספים שאפשר להתבלבל בין הכשרים לחמץ. לדעתי על הרבנות ללחוץ על היצרנים לשנות את האריזות כדי שלא יתבלבלו. אין בין המצב השלילי שקיים לביטול מנהג הקטניות.   

2. גם בימינו יש ערבוב בין גרעינים שונים שנארזים בבית אריזה אחד. הגרעינים מובלים במיכליות, מאוחסנים בתפזורת במיכלים ונארזים במכונות אריזה משותפות לסוגי גרעינים שונים. במעבר בין סוג גרעינים אחד למשנהו מרוקנים את המכליות ומכלי האחסון ע"י שאיבה, השאיבה אינה מנקה את המכלים בצורה מוחלטת והתוצאה היא גרעינים שונים "שהתגנבו" לשקית. גם פוסקים ספרדים המתירים קטניות בפסח דורשים בדיקה מדוקדקת של הקטניות לפני הפסח (שלוש פעמים). אלא שהפוסקים שאסרו קטניות בעבר לא התירו למרות הבדיקה המדוקדקת. המצב  לא השתנה ואין סיבה לשנות מנהג זה.

3. אני מזדהה מאד עם  העניין הכואב והמפריע במשפחות מעורבות שנמנעות מלהתארח בפסח או אפילו הימנעות מלהתארח אצל חברים בפסח בגלל הבדלי המנהגים. הדבר נובע מבורות מוחלטת ואין לו קשר עם ההלכה או מנהג הקטניות בפסח. אצטט מדברים שכתבתי לפני שנה לפני הפסח.

ומעשה שהיה כך היה בהיותי תלמיד בישיבת מרכז הרב התארגנו, קבוצה חברים, לטייל בחול המועד פסח. לקראת הטיול היינו מתוכננים להתחלק , ללינה, אצל מספר חברים. בגורלי יצא להתארח אצל חבר ממשפחה מיוצאי כורדיסטאן שאוכלת אורז (והרבה) בפסח. ואני נמנה על יוצאי אשכנז שאוסרים כידוע אכילת אורז בפסח. שאלתי את מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל : איך אוכל לאכול בבית חברי? אולי אוותר על הטיול או שעלי להתארח אצל חבר אחר ? וענה לי הרב: אם יגישו לך אורז אל תאכל. ואם יגישו לי תבשיל ובתוכו מעורב גם אורז? המשכתי לשאול. וענה הרב: תוציא את האורז ותאכל את השאר. ומה עם הכלים ומה עם האורז שנמעך ואינו נראה? המשכתי לשאול, וענה לי הרב: תאכל.

בזמנו תשובות הרב נראו לי נועזות מאד, במיוחד על רקע ההתנהגות שהיתה רווחת, שבפסח אי אפשר להתארח אצל אחרים בגלל השוני במנהגים. ובמיוחד כאשר היה זה במסגרת טיול שאפשר לוותר עליו, או להתארח אצל חבר אחר.

ולא היא אלא ההלכה פשוטה היא ומפורשת בשו"ע (תנג, א, ובמשנה ברורה שם) שהקטניות שהתערבבו אינם אוסרים את התערובת ובודאי שהכלים שבלעו טעם קטניות אינן נאסרות.

עקרון הלכתי זה קיים גם בכל המקרים שבהם יש הבדלים הלכתיים השנויים במחלוקת מנהגים. (שו"ע יו"ד סד ט ויו"ד קיט,ז) אבל במקרים בהם המחלוקת נובעת מחשש איסור ממש, כגון בשר שנמצאה בו סירכא (לא חלק), יש אומרים שהכלים נאסרים  (ש"ך שם קיט כ ובמנחת שלמה מד עמוד רלא ובבנין אב ח"ב לח). אבל לכל הדעות כאשר מדובר רק בספק אם בשלו בהם דבר האסור לשיטת האורח או כאשר בשלו את האסור לפני יותר מעשרים וארבע שעות יהיה מותר לאכול מכלים אלו (יביע אומר ה יו"ד ג, ואגרות משה יו"ד ב נ). ובמיוחד נכונים הדברים כאשר מדובר בחשש לאיבה ולפגיעה במארח. כי חכמים התירו איסורים רבים כדי לא לפגוע. (ע"פ שו"ע או"ח שיב,א ומשנה ברורה שם) . על השאלה העקרונית בנושא היחס למנהגים וביטולם בימינו.

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות