שאלות ותשובות- נהלי כשרות למסעדה

לפני כמה שנים עבדתי במסעדה חלבית עם כשרות מהדרין של חת"ם סופר ובנוסף גם כשרות רגילה של הרבנות. המסעדה הייתה נחשבת למסעדה בעלת כשרות מחמירה והמון חרדים ודתיים היו אוכלים בה בלי לבדוק. עד אז לא הכרתי כ"כ דיני כשרות- לא ידעתי מה אומר המושג בישולי נוכרים וכדו', עד שבוקר אחד כאשר המשגיח של חת"ם סופר הגיע כרגיל, בערך  אחרי שעה מהפתיחה, שמעתי את הבוס אומר למנהל המשמרת שאם המשגיח ישאל שיגיד לו שהוא הדליק את האש, ולא הטבח הערבי (שהיה זה שהדליק באמת). מאז התחלתי לבדוק וגיליתי הרבה בעיות כשרות: המשגיח של המהדרין לא היה מגיע בבוקר עם הפתיחה, הוא היה נמצא בחלק קטן של היום, והמשגיח של הכשרות הרגילה היה קופץ ממש רק מדי פעם ונשאר לזמן קצר יחסית (חוץ מהימים של המשכורת- אז הוא היה נשאר זמן רב יותר, ואת זה אמרו הטבחים בעצמם), ולא נראה שהוא היה מודע בכלל למה שהולך במטבח. כל זה גרם למצב של בישולי נכרים כמעט כל יום, שימוש במוצרים עם כשרות פחות מהודרת ממה שהוצג למשגיח בעיקר בירקות ועלים למיניהם וכדו'

ולכן מאז קשה לי מאוד לאכול במסעדות בחוץ, כי איך אפשר באמת לדעת מה הולך במטבח, . אם כך היה המצב במסעדת מהדרין חלבית איך אפשר לסמוך על מסעדה עם כשרות רגילה של הרבנות??

תשובה:

אני מרגיש את התסכול שיוצא מבין המילים שכתבת וברצוני לענות ע"י הערות מספר:

א. במסעדות, הכשרות בנויה על משגיח "יוצא ונכנס" כלומר שאין משגיח צמוד בכל שעות פתיחת המסעדה, ואין כל צורך בכך כי לכל דבר קבוע יש גם את החסרונות שלו . אם יש שעה קבועה שהמשגיח מגיע ויש שעה קבועה שבה הוא מסיים א"כ  אפשר לנצל  את הזמנים שבקביעות המשגיח אינו נמצא, כדי לחרוג מכללי הכשרות שנקבעו. וכבר אירעו מקרים רבים שבעלי מסעדות ניצלו את הזמן הקבוע שהמשגיח הולך לתפילות מנחה וערבית.  כי הרי אין אפשרות להשגחה צמודה. גם כאשר יש גופי כשרות המתהדרים שיש משגיח צמוד למסעדה  הוא אינו צמוד וההפסקות הקבועות שלו פוגעות באיכות הכשרות. למרות זאת, במסעדה או בית אוכל צריך לשמור על הכלל שאיש אינו מדליק את האש לפני שהמשגיח מגיע. (אין לסמוך על ההצהרות של בעל המסעדה בנושא) אם המשגיח מאחר לבוא והדליקו את האש לפני בואו הוא מועל בתפקידו.  עליך לפנות לרבנות המקומית, ולדווח על כך כי זה אינו תקין. והוא "עושה מלאכת ה' רמייה".

בשאלתך יצאת מתוך נקודת הנחה שאם המצב עגום בכשרות של בד"צ כל שהוא, יש להניח שבכשרות "הרגילה" של הרבנות זה גרוע יותר. אינני מבין מניין נובעת הנחת יסוד זו.

אדרבה קל יותר להתלונן ברבנות של המקום שבו נמצא בית האוכל, מכיוון שזה גוף מוכר וידוע ומספרי הטלפון זמינים. לעומת זאת גופי כשרות פרטיים, מוכרים פחות לציבור הלקוחות וכך גם זמינותם לציבור הרחב.(נסי לחפש טלפונים ולהתקשר ותיווכחי לדעת). במקרה שבו אדם עובד במקום מסוים ואינו רוצה להתלונן נשמח לטפל בנושא, אם יפנו אלינו.

ב. אני מבין היטב את הרגשתך ואת המסקנה שלך שאולי עדיף שלא לאכול מחוץ לבית. יחד עם זאת אינני חושב כך מכמה סיבות:

1. אם אין אנו סומכים על מערכת הכשרות במסעדות , למה נסמוך על מערכת זו במפעלי המזון, משחטות, מאפיות וכדו' האם לא נקנה מזון אלא נגדל הכל בבית ?! 

2. כאשר יש בעיה צריך לפתור אותה ולא לברוח ממנה. בענייני צרכנות אני נתקלים לפעמים בבעיות בתחום איכות  המוצר, איכות השירות וכדומה, אנו יודעים בדרך כלל לשמור על זכויותינו כצרכנים. גם לצרכני הכשרות (שהם רוב מוחלט מאזרחי המדינה) יש זכויות ואם הצרכן נתקל בבעיה בתחום הכשרות, עליו לפנות בראש ובראשונה לבעל המסעדה אם יהיו שני לקוחות שיעזבו את המסעדה בגלל שהנוכרי  הדליק את האש או כל דבר אחר הקשור לכשרות, בעל המסעדה ילמד לקח ויקפיד יותר. 

אם תוגש תלונה נגד המשגיח, הוא יעשה את מלאכתו נאמנה. המזון שאנו אוכלים במסעדה  והשרות שאנו מקבלים הוא בתמורה לכספנו ואנו רשאים וצריכים לעמוד על זכותנו לקבל תמורה הולמת לכספנו מבחינת הכשרות, כמו שאנו עומדים על כך בתחומים אחרים. כאשר אני מגיע לגן אירועים אני פונה למשרד כדי לשאול על הכשרות: מי נותן התעודה מי המשגיח וכדומה. למרות שכבר ביררתי שאלות אלו ברבנות המקומית לפני האירוע, כל זאת כדי שבעלי המקום יפנימו את הדרישה שלנו כצרכנים לענייני הכשרות, וידעו שיש לכך דרישה, מצד הלקוחות. בזה אנו מחזקים את מערכת הכשרות. אחת המטרות העיקריות ששמנו לעצמנו בכתיבת פינות הכשרות האלו, היא העלאת המודעות של הציבור לענייני הכשרות, ואם הצלחנו בכך, דיינו. אם נתקלתם בבעיה ואינכם יכולים לטפל בה בעצמכם נשמח להיות שליחי הציבור בענייני כשרות.