אוף, שוב התערב לנו באוכל! על תערובת מאכלים חלביים ובשריים.


12 Feb
12Feb

אוי שוב התערבב לנו באוכל! 

 

על תערובת מאכלים בשר וחלב  במטבח

 

פעמים רבות אנו נתקלים בשאלות של ערבוב המאכלים במטבח, למרות שאנו מקפידים על חלוקה מוחלטת שבין בשר לחלב:


שאלות: 

  • מה הדין כאשר חלב נשפך לתוך תבשיל בשרי, או להפך?
  • מה הדין כאשר מאכל אסור (בשר לא מוכשר, דם שטפטף מהכבד, פרות שלא הופרשו  וכדומה) התערבב במאכל כשר ? 


תשובה:

כדי לענות על שאלות אלו, נקדים מספר כללים בדיני התערובות של בשר בחלב או איסור בהיתר. בכל מקרה של תערובת, בין מאכל אסור ומאכל מותר, אנו פועלים לפי שני כללים בסיסיים ומנוגדים:

מצד אחד: מן התורה בכל מקרה של תערובת הולכים אחרי הרוב. כמו שכותבת התורה :

 "אחרי רבים להטות" (שמות כג ב ) ולכן צריך להיות הדין שכאשר מתערבבים איסור והיתר מאותו מין, אם רוב התערובת מותר, הכול מותר. ואם רוב התערובת אסור, הכול אסור.

מצד שני: יש חשיבות רבה לטעם שנשאר בתערובת. אם האיסור השאיר טעם במאכל המותר, גם אם האיסור מועט, הכול אסור כמו שאנו לומדים מהתורה שאוסרת על הנזיר לשתות "משרת ענבים" (במדבר ו, ג ) כלומר אסור לנזיר לשתות מים שהשרו בהם ענבים למרות שהענבים הם מיעוט ביחס למים. הסיבה לכך כי הענבים (האסורים לנזיר) הטביעו את טעמם במים, א"כ הפכו להיות עיקריים בתערובת (נזיר לז א ) .

כלומר אם טעם האיסור מורגש במאכל המאכל אסור.

יש אומרים שכלל זה הוא מן התורה (תוספות, רשב"א הרא"ש והטור יו"ד צח  )

ויש אומרים שהוא מדרבנן ( רש"י לנזיר צח ב, רמב"ם מאכלות אסורות טו א,  )

כיצד מיישבים את הסתירה בין שני הכללים: ללכת אחרי הרוב ולאסור מאכל שיש בו טעם אסור.

כאשר מתערבבים מאכל אסור ומאכל מותר מאותו המין (בשר טרף שהתערבב בבשר כשר) הולכים ,מן התורה, אחרי הרוב. מכיוון שאין השפעה של טעם אסור על המאכל המותר.

לעומת זאת בתערובת של איסור והיתר ממינים שונים, התערובת תהיה מותרת רק אם טעם האיסור אינו מורגש בתערובת. (שו"ע יו"ד צח ב, ג )


כיצד נבדוק אם יש טעם בתערובת ? הרי אסור לנו לטעום את התערובת, מחשש אולי יש בה טעם של האיסור?

יש אומרים שניתן לתת לנוכרי לטעום מהתערובת (מבלי לומר לו את מטרת הטעימה, ולאחר מכן שואלים אותו אם יש טעם לוואי, של האיסור, בתערובת. כי נכרי נאמן כאשר הוא "משיח לפי תומו" (שו"ע יו"ד צח א) וכך הוא מנהג הספרדים.

וש אומרים שאנו לא מאמינים לנוכרי בכל מה שקשור לענייני הלכה, ולכן שיערו חכמים שאם האיסור הוא 1/60 (  1.7%)  מההיתר כבר התבטל טעם האיסור לחלוטין והתערובת מותרת, ואם אין בהיתר פי 60 מכמות האיסור, התערובת אסורה.  (שו"ע יו"ד צח א ברמ"א) וכך הוא מנהג האשכנזים.        

כאמור לעיל תערובת נאסרת רק כאשר שני המאכלים התערבבו ביניהם וטעם האחד חדר לשני.

שלוש דרכים לערבוב טעמים של מאכלים:

  1. כאשר בוחשים ומערבבים את המאכלים ידנית.
  2. כאשר מבשלים  יחד את המאכלים, גם ללא ערבוב ידני.
  3. כאשר משרים מאכל במאכל  אחר במשך יממה, גם ללא ערבוב ידני.

אם התבשיל הבשרי הוא מוצק, יבש וקר  והתבשיל החלבי שנגע בו  גם הוא מוצק, יבש וקר אין אפשרות של תערובת ביניהם ויש רק להפריד בין החלבי לבשרי, ושניהם מותרים.  

אבל במקרה של חלב קר (נוזלי) שנשפך לתבשיל בשרי קר ולא התערבבו ביניהם, למשל אם היו מונחים במקרר ואיש לא בחש בקדרה, אפשר לשטוף את התבשיל או להוציא את החלב מתוכו יחד עם מעט מהתבשיל שנגע בחלב והתבשיל הבשרי מותר באכילה. כמו כן הכלי הבשרי לא נאסר. (שו"ע יו"ד צא,א, ה וברמ"א)

אם עברו 24 שעות מאז נשפך החלב לתבשיל הבשרי, נחשב הדבר כאילו התבשל החלב בבשר.  (שו"ע יו"ד קה א) ודינו כדלהלן:

אם נשפך חלב לתבשיל בשרי חם, צריך לבדוק אם החלב השאיר את טעמו בתבשיל הבשרי.

למנהג האשכנזים: אם החלב הוא פחות מ 1/60 מתבשיל הבשרי, התערובת מותרת.

למנהג הספרדים: ניתן לנוכרי לטעום ולבדוק את התערובת, כמשיח לפי תומו, ואם אין נוכרי נוהגים כאשכנזים.

  דינים אלו הם גם במקרה הפוך, כאשר הבשר נפל לתוך החלב. או בתערובת של איסור שנפל להיתר.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות