"סתם יינם", יין שנגע בו נכרי.


09 Mar
09Mar

סתם יינם ?!  זה לא סתם יין. 


משנכנס אדר מרבים בשמחה, ואין שמחה אלא ביין. לקראת חג הפורים נעסוק בדינים מיוחדים ליין ובבעיות אקטואליות של היין בישראל , ופיטרונן. 


במכלול האיסורים של עבודה זרה שאסרה תורה נכללים גם פולחן או כלי של עבודה זרה וביניהם יין שהנוכרי ניסך (סוג של פולחן דתי) לעבודה זרה, והוא נקרא יין נסך. יין נסך נאסר מן התורה בשתייה וגם בהנאה. (עבודה זרה דף ל עמוד ב)


חכמים הוסיפו לאיסור זה גם סתם יינן של עובדי עבודה זרה וגם יין של נוכרים שאינם עובדי עבודה זרה מחשש שאם נשתתף במסיבות שלהם ונשתה מהיין שלהם אנו עלולים להתחתן עם בנותיהם . נכלל באיסור זה גם יין של יהודי שנגע בו נוכרי, ואפילו נגע בכלי שבו היין כשהוא פתוח ונענע את היין אסרו חכמים, (כי גם זו צורת פולחן לעבודה זרה)איסור זה נקרא סתם יינם. חכמים השוו דין סתם יינם לדין יין נסך ואסרו סתם יינם גם בהנאה )עיין בן איש חי בלק ב', טעם נוסף לאיסור זה)


יש אומרים: שבימינו שאין דרך לנסך יין לעבודה זרה, יין של נוכרי עובד עבודה זרה אסור רק בשתייה. ולכתחילה אין נוהגים כן (שולחן ערוך יורה דעה סימן קכג סעיף א).


ויש אומרים: שיין של מוסלמים  אינו אסור בהנאה אלא רק בשתייה מכיוון שאינם  עובדים  עבודה זרה, ואוסרים כל פסל או תמונה ומאמינים בייחוד הבורא (בן איש חי, שם)


אבל לגבי הנוצרים, לכל הדעות אמונתם נחשבת לעבודה זרה משתי סיבות:


א.      פולחנם הדתי ותפילותיהם קשורים בתמונות של אישים.


ב.      אמונתם בהגשמת (הפיכתו לגשמי) האלוקים והופעתו בגוף אדם.


      (תשובת הרמב"ם ק"ס, ועוד)


לעניין שתית יין שנגע בו נוכרי אין הבדל בין האמונות השונות ובכל מקרה היין אסור בשתייה.  


ואכן בתעשיית היין הכשר בעולם אין מגע של נוכרי בכל שלבי עשיית היין.


וכן יוצא שכאשר מלצר נוכרי פותח את בקבוק היין במסעדה או מרכז אירועים היין הכשר הופך ליין אסור בגלל פתיחת הבקבוק ע"י נוכרי ונענוע הבקבוק.


בעיה זו הופכת להיות אקטואלית יותר ויותר בגלל ריבוי העובדים הזרים בענף המלונאות וההסעדה.


חכמים הוסיפו לאיסור זה גם יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה. בגלל חומרת האיסור של חילול שבת שהיא הבסיס למצוות התורה וכדי להרתיע יהודים מלחלל שבת.


(שו"ע יו"ד ב ס"ה, בה"ג בהל' שחיטת חולין, דקכ"ו ע"ד)


יש אחרונים שכתבו ש"החילוני המצוי" אינו נכלל בהגדרת מחלל שבת בפרהסיה, כי לא קיבל חינוך דתי טוב ודינו כתינוק שנשבה בין הגויים שמעולם לא קיבל חינוך יהודי. (לצערנו החשיפה ליהדות של הנוער בישראל היא כל כך לא מכובדת שההשוואה לתינוק שנשבה בין הגויים, לא רחוקה מהמציאות, עם כל הכאב והתסכול), (יביע אומר א  יורה דעה יא, ועוד)


לפי דעות אלו מותר לשתות יין מבקבוק שפתח מלצר יהודי שאינו דתי.


ויש אוסרים יין זה כי אין בישראל אדם שלא שמע על היהדות. (מנחת יצחק ט כה)


לכן המהדרין בכשרות יבקשו מהמלצר את הפותחן ויפתחו בעצמם את בקבוק היין, במקום להגיש לו את הבקבוק לפתיחה.


למעשה כאשר אין ברירה אפשר לשתות יין זה, ולסמוך על הדעות שמתירות. בודאי כאשר בתוך המשפחה מתארחים ידידים או בני משפחה שאינם שומרי שבת יש להתיר כדי לא לפגוע בהם . כי במציאות ימינו ההתרחקות מיהודי חילוני ומהיין שנגע בו תגרום לו לתגובה הפוכה ולהתרחקות נוספת מהיהדות במקום להרתיע יהודים מלחלל שבת , כפי שהיה בזמן תקנת חכמים. (חזון איש יו"ד שחיטה סימן ב)


שאר משקאות חריפים (אלכוהוליים) של נוכרים נאסרו רק אם יתקיימו שני תנאים:


א. שתייה מרובה ב. בבית הנוכרי, שאז יש חשש שנתחתן עם בנותיהם.

 היין המפוסטר.



איסור "סתם יינם" - יין שנגע בו נכרי-  לא חל על יין מבושל, כי יין שבשלו אותו איכותו פגומה והנוכרים לא רגילים לקחת יין כזה לנסך אותו לעבודה זרה, ומכיוון שכך, גם לא נאסר יין מבושל שנגע בו גוי או יהודי מחלל שבת.      (עבודה זרה ל, א).


 


מהי הגדרת יין מבושל?


יש שפסקו שצריך להרתיח את היין ממש עד שיתאדה חלק ממנו, כלומר 100 מעלות.


.(הרמב"ן על עבודה זרה ל, א).


ויש שכתבו שמספיק שרתח גם אם לא התאדה מעט.(רא"ש עבודה זרה פרק ב בשם הראב"ד ורב האי גאון).


 


להלכה פסק בשולחן ערוך:


יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים, מותר. ומאימתי נקרא מבושל, משהרתיח על גבי האש. (שולחן ערוך יורה דעה סימן קכג סעיף ג)


ובכוונת השולחן ערוך נחלקו מפרשיו יש מי שפרש:


דהיינו שיתמעט ממידתו על ידי רתיחה כ"כ הרשב"א והר"ן: (ש"ך שם)


ויש מי שפרש:


דבשבת מ' ב' נחלקו בהפשירו אי זהו בישולו אבל כשהרתיחו לד"ה הוי מבושל. סה"ת והרשב"א והרא"ש וש"פ:  (ביאור הגר"א שם).


יש שפרשו שאין מחלוקת בהגדת מבושל ושתי ההגדרות שוות הן.(הרמב"ן על עבודה זרה ל, א).


 


לפני כ40 שנה נעשו  בארה"ב ניסיונות לשכנע יקבים גדולים להרתיח את היין כדי שיהיה כשר וברוב המקרים היקבים הגדולים והאיכותיים סרבו, כי לא רצו לקלקל את שמם הטוב ע"י יצירת יין שאינו איכותי. לטענת המומחים בישול היין יפגע באיכות היין, כדברי חז"ל בתלמוד. היו יקבים שפסטרו את היין בלמעלה מ80 מעלות בשיטה מיוחדת, של לחץ במערכת סגורה, שלדעתם לא פוגעת בארומה של היין. גם לפסטור זה יש יקבים שמתנגדים, כי לדעתם נפגם טעמו של היין.


 ונשאלת השאלה האם ליין מפוסטר יש דין יין מבושל שיהיה מותר במגע גוי?


היו פוסקים שהתירו מכיוון שכל חימום שהוא  גבוה מ40 מעלות (למעלה מיד סולדת) נקרא בהלכה בישול וא"כ על יין מבושל לא חלה גזרת חכמים שאסרה במגע נוכרי, ולזה התכוון השולחן ערוך שכתב  "משהרתיח על האש " וגם בחום כזה מעט מהיין מתאדה.(אגרות משה יו"ד, ג,לא. ומנחת יצחק ז, ס"א)


והיו שאסרו כי יין מבושל הוא יין שרתח ממש והתאדה מעט והשתנה טעמו לרעה וזה רק


ב 100 מעלות.(מנחת שלמה א, כה, אור לציון ב,כ)


 


בישראל חל שינוי גדול בתודעת ציבור צרכני היין, והדרישה ליין איכותי גובר. יחד עם מגמה זו עולה אחוז היין האיכותי שאינו מפוסטר. רוב היינות האיכותיים אינם מפוסטרים.


הרבנות הראשית המליצה, לפני שנים מספר, להגיש באירועים רק יין מפוסטר, כדי שאפשר יהיה לשתות את היין גם אם מלצר נוכרי, או יהודי מחלל שבת, יפתחו את הבקבוק.


למעשה הוראה זו כמעט שאינה מעשית מכיוון שרוב היין המוגש כיום באירועים אינו מפוסטר


ולכן האורח באירועים צריך לפתוח בעצמו את בקבוק היין.


רב העורך חופה לזוג שאינו שומר שבת ונוהג לשתות מהכוס, ולאחר מכן להעבירה לחתן ולכלה, לא יוכל לשתות מכוס זו בפעם השנייה, בשבע ברכות הנישואין. לכן, צריך להקפיד  על יין מפוסטר. אפשרות נוספת, לשבע הברכות ימזוג את היין לכוס שנייה שהזוג עדיין לא שתה ממנה. הטוב ביותר שיגיש לזוג לשתות מהכוס לאחר שמזג לעצמו לכוס השנייה, גם כדי שלא יצטרכו לשתות מכוס ששתה ממנה הרב  וגם כדי שהרב לא ישתה מיין שנגעו בו הזוג שאינו דתי.


 


.  





 




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות