ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ...
מנהג קדום לאכול בט"ו בשבט מפירות ארץ ישראל ובמיוחד משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ. ועל פי מקובלי צפת גם תקנו סדר אכילה של פירות אלו המשולבים בקטעי לימוד ומותאמים לכל פרי ומשמעותו המיוחדת. מטרת מנהג זה לספר בשבח ארץ ישראל ולאכול מפירותיה. (עיבוד השנים/ר' יששכר סוסאן מצפת. חמדת הימים/ ר' בנימין הלוי מצפת ועוד)
אלא שבתקופה זו של השנה ובמיוחד בארצות רחוקות מארץ ישראל, לא ניתן להשיג מפרות הארץ ובמיוחד פרות משבעת המינים, אלא פרות יבשים בלבד, לכן אכלו פרות יבשים. מאמצים רבים עשו רבותינו בדורות הקודמים כדי להשיג לפחות פרי אחד לסדר ט"ו בשבט מפרות ארץ ישראל. ואת השאר השלימו גם מפרות חו"ל בעיקר פירות יבשים. כך הפך ט"ו בשבט בתודעה שלנו לחג של פרות יבשים ופיצוחים (שרובם אינם פרות העץ).
בדורנו שזכינו , בחסד ה' עלינו, לתקומת מדינת ישראל, ולחקלאות מפותחת של פרות משבעת המינים ופרות רבים ומגוונים אחרים, גם בעונה זו של השנה סוגים רבים של פירות טריים או יבשים, אין כל סיבה לפאר את סדר ט"ו בשבט בפרות חו"ל. נוכל להחזיר עטרה ליושנה ולפאר את שולחן ט"ו בשבט ממיטב פירות ארצנו הקדושה, טריים ויבשים. במיוחד בשנת השמיטה נחזק בהבלטה את אהבתנו לארץ הקודש ופירותיה, ע"י שנאכל מפירותיה (שנת השמיטה לגבי הפירות, תחל בפרות הקיץ ואז נזכה לאכול מפירות הקדושות בקדושת שביעית עד לקיץ תשע"ו).
נתמקד בפינתנו זו בבעיות כשרות הנפוצות בפירות יבשים ופתרונן:
א. יש פירות יבשים שנגועים בחרקים.
ב. יש פירות שמורחים אותם בשומן כדי שיבריקו. שומן זה, אינו כשר.
לגבי בעיית החרקים: אין כל דרך לנקות את הפרי מחרקים לפני שהוא מגיע לצרכן ואין בהכשר כל שהוא על הפירות, כדי להוכיח את ניקיונם מחרקים. הפתרון היחידי הקיים הוא פתיחת כל פרי ובדיקה שלו לגילוי חרקים. בפירות יבשים הנמכרים באריזות סגורות שלא נראים ישנים מאד או נגועים שכיחות הנגיעות של חרקים פחותה.
להלן רשימת פירות יבשים ופיצוחים בהם נגיעות החרקים גבוהה(מוחזקים בחרקים)
וחייבים לבדוק לפני האכילה:
אגוזי מלך, אפונה יבשה, בוטנים (ישנים בלבד), צימוקים (ישנים בלבד), תאנים יבשות וטריות ותמרים.
להלן פירות יבשים ופיצוחים שאין צורך לבדוק כלל, כי המצאות חרקים נדירה בהן, אלא אם נראה שהפרי שינה צבעו או נראה מחורר או שיש בו כמו אבקה לבנה:
אגוז מקדמיה, אגוז מלך, פקאן, אגוז קוקוס, אננס יבש, בוטנים, גרעיני אבטיח, גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה.
שאר פירות יבשים: אינם מוחזקים כנגועים בחרקים אבל רצוי לבדוק לפני האכילה, או לשטוף היטב.
(על פי: ערכי כשרות/ עקיבא כץ, עמ' 186-205 , כשרות המזון/ הרב שורץ, עמ' 36-85)
לגבי בעיית מריחת השומן על הפרות היבשים, מריחה זו נפוצה בפירות המבריקים , כמו: שזיפים יבשים, משמש יבש ודומיהם. פירות יבשים שנמכרים בהשגחת כשרות לא נמשכו בשומן שאינו כשר , כמובן. לגבי פירות שאין עליהם השגחה ויש חשש שנמרחו בשומן שאינו כשר, ניתן להוריד שומן זה בשטיפה היטב במי ברז, והפירות כשרים לאכילה. אין צורך בהכשרה נוספת כל שהיא לפירות מכיוון שמריחת השומן היא חיצונית ולא נעשתה באמצעות חום.
בעיה נוספת קיימת בפיצוחים ובתאנים יבשות וקשורה לפסח: הציפוי הלבן של התאנים הוא בדרך כלל קמח וקיים חשש חמץ בתאנים וכן הפיצוחים הקלויים והמלוחים מכילים בדרך כלל קמח וכמו"כ לדעות מסוימות יש צורך לכתחילה בהכשר לפסח על כל מוצר מזון, בסוגיה זו נעסוק בהרחבה, בע"ה בעתיד, בפינות שלפני חג הפסח.
לסיום נזכיר את כללי ההלכה לגבי סדר אכילה ודיני קדימה בברכות.
כאשר אוכלים מספר מאכלים שברכותיהם שונות יש לברך לפי הסדר: מג"ע א"ש כלומר: מזונות, גפן, עץ , אדמה,שהכל.
ולגבי פירות העץ צריך להקדים פירות משבעת המינים לפי הסדר הבא:
זית, תמר, גפן, תאנה רימון. כלומר סדר האכילה הוא מזונות יין זית או תמר או ענבים או תאנים או רימונים ואח"כ פירות העץ האחרים ולאחריהם פירות האדמה ושהכל .
כדי להקדים פרי משבעת המינים לפי קירבתו למילה ארץ בפסוק בתורה ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש (שו"ע או"ח רי"א)
ולא כפי שמופיע בסדרי ט"ו בשבט מסוימים, שקובעים סדר אחר, שאינו על פי כללי ההלכה שציינו, יה"ר שנזכה להיות מפירות ארצנו ולשבוע מטובה.
