חיסונים לעופות , וכשרותם.


09 Mar
09Mar


 

העופות גדלים כיום במספרים עצומים בבתי גידול סגורים


וצפופים, דבר ההופך אותם לחשופים יותר מבעבר למחלות ונגיפים שונים,


המתפשטים מעוף לעוף – בדיוק כפי שקורה אצל בני אדם הנמצאים בחלל סגור


עם אנשים חולים. בכדי להקדים רפואה למכה, נהוג לחסן את האפרוחים כבר בגיל


צעיר מאוד (ימים ספורים אחרי בקיעתם מהביצה) כנגד חלק מהמחלות הנפוצות.


מכיוון שחיסונים אלו ניתנים לאפרוחים בעודם קטנים ורכים, הרי שמבחינה


הלכתית הזריקות צריכות להינתן בזהירות רבה ובמיומנות על מנת שלא לפגוע


בוושט של האפרוח; יצירת חור בוושט של האפרוח עלולה בסופו של דבר להפוך


אותו לטריפה כבר בשלב מוקדם זה של חייו.


בדרך כלל ניתנות הזריקות הללו על ידי חברות מקצועיות המתמחות במתן זריקות


לאפרוחים. בעבר היו מקרים בהם חברות מסויימת השתמשו בעובדים לא מיומנים,


והדבר התגלה לאחר החיסון כאשר אפרוחים רבים מתו כתוצאה מהזרקה במקומות


לא נכונים. מקרים אלו עוררו את השאלה האם יש צורך להעמיד משגיחים על צוות


המזריקים בכדי לוודא שלא מבוצעות הזרקות באזור הצוואר – דבר שכאמור עלול


להטריף את העוף.


בשאלה זו דנו בשעתו גדולי הפוסקים, בראשות הראשל"צ הגר"ע יוסף, ואיתו


הגרי"ש אלישיב, הגר"ש ישראלי, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ב זולטי והגר"א


גולדשמידט, זכר הצדיקים לברכה– וכולם נמנו וגמרו וקבעו פה אחד כי אין צורך


בפיקוח שכזה 5. זאת על בסיס הכלל "חזקה על אומן שלא ירע אומנותו", כלומר


שחזקה בידינו כי כל איש מקצוע יקפיד לעשות את עבודתו כשורה, משום שהוא


. יודע שאם יקלקל במעשיו יצא עליו שם רע והוא יפסיד את לקוחותיו בעתיד 6


מכיוון שזריקה הניתנת בצוואר האפרוח עלולה לא רק לחורר את הוושט אלא גם


לגרום למותו של האפרוח (בסבירות גבוהה מאוד – קרוב למאה אחוז), הרי שאין


לחשוש שמא המזריקים לא פעלו נכון והטריפו את האפרוח.


יצויין כי מאז הפסיקה הנזכרת של גדולי הרבנים, השתנו הדברים לטובה עוד יותר


ושיטת החיסונים התפתחה גם היא, כך שכיום החשש להטריף את האפרוחים על


ידי החיסונים רחוק אף יותר מבעבר. החיסונים ניתנים כיום על ידי אקדח מחטים


במיוחד שמחטיו קטנות מאוד ואינן חודרות אל מעבר לעור האפרוח; משמעות


הדבר היא כי למעשה אפילו אם יחוסנו האפרוחים בצוואר – לא ייטרף העוף.


למרות כל זאת, מתברר כי בין גופי הכשרות הפרטיים ישנם כאלו הדורשים השגחה


על תהליך חיסון האפרוחים. התביעה להחמיר בנושא זה תמוהה מאוד, לאור


העובדה שגדולי הפוסקים קבעו כאמור להקל ואף נעשו כאמור שינויים מעשיים


בתחום. נציין כי חומרה זו (כמו אחרות הדומות לה) מביאה לייקור ניכר של העוף,


ובכך היא פוגעת בפרט במשפחות ברוכות ילדים שבתמימותן חושבות שעופות


אלו מהודרים יותר בכשרותם – ולא היא. וכבר הזהירנו מרן הראי"ה קוק מחומרות


: שלא לצורך כגון אלה, וכתב באריכות 7


"ועיקר הנטייה לחומרות יתירות במה שיש דרך סלולה על פי דרכי התורה


להקל, אין זה מילתא דחסידותא כלל. וכבר גינה עניין זה קדוש ה' הרב חיים


ויטל ז"ל בהקדמתו לספר עץ חיים, ודייק שזוהי מידה של המתרחקים


מפנימיות התורה, רחמנא לצלן מהאי דעתא, וזה לשונו הקדוש: 'וכנגד כת


חכמי הפשט אותם אשר הם מואסים לעסוק בחכמת האמת הנקרא עץ חיים


לחיי עולם, ועוסקים בסיפורים הפשטיים בפשטותם בלבד, ואומרים שאין


בתורה אלא הפשט בלבד, חס ושלום, אשר היא נקרא(ת) 'עץ הדעת טוב ורע',


עליהם אמרו (ירמיה ד, כב): "חכמים הם להרע ולהטיב לא ידעו", כי בסיבת


היותם מואסים בעץ חיים אין הקב"ה עוזר אותם והם שוגים בפרטי עץ הדעת


טוב ורע ומהפכים אותו לרע ומטמאים את הטהור ואוסרים את המותר


ופוסלים את הכשר'. הרי דייק בשלושה האופנים של טהור, מותר, כשר,


והפכם הוא טמא, אסור ופסול, שזו היא תקלה מה שנוטים יותר מדאי


להחמיר ולאסור.


ובאמת דרכן של רבותיי הגאונים הצדיקים שזכיתי לשמשם, זכותם יגן


עלינו ועל כלל ישראל, היה שלא להיות נוטים להחמיר בכל מה שיש


מקום להקל, בייחוד בדברים שאין היסוד חזק על זה בדברי רז"ל


בתלמודים. שדי לנו מה שלא נזוז חס וחלילה ממה שהונהגנו על פי


מנהגי רבותינו הפוסקים, אבל בפרטים שיש לדון לכאן ולכאן ודאי


הנוטה להקל להיות חכם להיטיב הרי זה משובח, ובלבד שיהיו דבריו


מיוסדים על פי עומק ההלכה וסברא ישרה"

 

5. שו"ת יביע אומר חלק ז' יורה דעה סימן ג'.


6. ע"פ חולין צ"ז ע"א, מנחות מ"ג ע"א ועוד.

 

7. שו"ת אורח משפט סימן קי"ב, וכן עיין בפתחי תשובה יורה דעה סימן קט"ז, י' בשם גדולי

הפוסקים וכן בחיד"א בספרו פתח עינים על חולין ז' ע"ב, שכתבו ברוח דברים

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות