11 Feb
11Feb

כיריים חלביים ובשריים 

 

שאלה:

קראתי בעלון השבת .... בפינת ההלכה למעשה של הרב.... :לכתחילה טוב שיהיו שני כיריים מיוחד לחלבי ומיוחד לבשרי. מי שאין לו אלא כירה אחת, צריך להחמיר ולייחד חצובות לבישול חלבי ולבישול בשרי. מכיוון שלפעמים נשפך, על החצובה, חלב ואחריו מרק בשרי (או להיפך), והחצובה הופכת להיות טריפה, ואם מניחים עליה סיר כשר שמתחמם אז הסיר הכשר נטרף גם הוא.

לא ידעתי הלכה זו, ולא ראיתי שנוהגים כך אצל המשפחות הדתיות שאני מכיר, האם המנהג שהכרתי אינו נכון וצריך להחמיר בזה? ואם לא צריך להחמיר למה לא, מה דעת הרב בעניין?


תשובה:

אכן לא נהגו כך בישראל בימינו, כמו שלא נהגו כך בעבר. וזו חומרה, שלדעת רוב מוחלט של הפוסקים, אין לה סיבה הלכתית מוצדקת.

נכון שעל החצובות נשפך גם חלב וגם בשר אבל אין בזה להטריף את החצובות מכמה סיבות:

מכיוון שהמאכל שגלש על החצובות נשרף באש ובלהט החצובה ושאריות המזון שעל החצובה שרופים ואינם ראויים למאכל. לכן אינם נחשבים מבחינה הלכתית כטריפה. (ע"פ הרמ"א בת"ח כלל ע"ו דין ח', מובא בש"ך יו"ד פ"ז ס"ק כ"א)

גם אם נגדיר את החצובות כאסורות, כי בלעו בשר וחלב, אין איסור להניח על החצובות סיר כשר. מכיוון שאין דרך למעבר של הטריפה מהחצובה לסיר. כי הרי גם אם  מניחים סיר כשר צמוד לסיר טרף או סיר בשרי שנוגע בסיר חלבי גם כאשר שני הסירים על האש, הסירים אינם נטרפים. (רמ"א יו"ד צ"ב ס"ח)

הסיבה לכך היא, כי הדרך למעבר טעם הבשר מסיר אחד לסיר החלבי מצריך רטיבות. כלי שמונח על החצובה מתייבש מיד לפני שהוא מספיק להתחמם. לכן אינו בולע את טעם האיסור שבחצובה.(ע"פ שולחן ערוך יו"ד ק"ה)

אמנם יש דעה מחמירה שצריך חצובות מיוחדות לפסח (חכמת אדם עד ד) אבל הדבר נובע מחומרת דיני פסח ואין להסיק מזה על דיני בשר בחלב. (משנה ברורה תנ"א לד, אגרות משה יו"ד א מ, נט, או"ח קכ"ד) 

אמנם יש מי שהחמיר  והצריך חצובות נפרדות לבשר ולחלב.  הוא אינו פוסק זאת מעיקר הדין, ומנמק את המנהג להתיר שימוש בחצובות משותפות לבשר ולחלב  בסיבות הנ"ל, אלא שמביא רק כחומרה בלבד, להפריד בין חצובות הבשר וחצובות החלב (כתב סופר יו"ד נד)


לעומת החצובות, לגבי המשטח העליון של הכיריים המצב שונה, לחומרה.

 על משטח זה  גולשים מאכלי חלב ומאכלי בשר רותחים. ולכן המשטח נטרף מכיוון שהמאכלים שגלשו למשטח אינם נשרפים באש לכן הוא לא מתלבן ולא מוכשר כמו החצובות. יוצא אם כן שכל מאכל חם ולח שנפל למשטח זה נאסר באכילה, מפני שהוא בולע את טעם האיסור שבלוע במשטח שנאסר. מאכל קר וכן מאכל חם ויבש שנפלו למשטח הכיריים אינם נאסרים. מכיוון שכאמור לעיל כדי שטעם הטרף יעבור למאכל הוא צריך להיות חם ולח. אבל מאכל חם ולח שנפל על משטח הכיריים נאסר באכילה.

ניקוי המשטח שנטרף, יכול להיעשות ע"י כלי ניקוי בשריים או חלביים כי הניקוי אינו נעשה במים חמים שהיד סולדת בהם (כ 40%) ובמקרה כזה אין מעבר של טעם הטרף לכלי הכשר.  

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות